לטיפול בבעיות אוזניים
ומערכת השמע
מאת: ד"ר שולמית רונן,
תרפיית אור, צליל וצבע
קונוסים או נרות לטיהור הם
דרך טיפול עתיקה ואוניברסאלית אשר הייתה בשימוש והנמצאת בשימוש כיום
אצל עמים סביב לכל העולם. תהליך זה היה בשימוש בסין, הודו, טיבט,
מצרים, אצל המאייה, האצטקים ובתרבויות אינדיאניות באמריקה. במקור
השתמשו בשיטה הזו בצירוף עם טקסי חניכה למנהיגים רוחניים, כדי לחזק את
מעמדם כנושאי האמיתות הגדולות וכנושאי משואת האור בתוך החושך. השיטה
שימשה לפתיחת מרכזים רוחניים וכדי לנקות ולטהר את סביבת הגוף הפיזי כמו
גם הרגשי. השתמשו בה גם יחד עם שיטות ריפוי אחרות וביחד עמם הגיעה למצב
יצירתי משותף. לפי המסורת, העבודה עם נרות בוצעה במקדשים על ידי
מאסטרים אנרגטיים שעבדו במישור הפיזי והרוחני.
בימי קדם השתמשו בכלים
עשויים מחרס, בצורה של קונוסים. שעווה או חומר אחר בעל יכולת בעירה
שימשו כנשא בתוך הקונוס.
בדרך כלל
הקונוסים היו מצופים זיגוג ובחלק הפנימי שלהם היה גילוף בצורה של סליל
כפול. מטרת הגילוף הייתה ליצור זרימה של אנרגיה לכיוון מטה, באמצעות
עשן ואוויר מחומם. אלה הובילו את צמחי המרפא הבוערים אל תוך תעלת
האוזן. כך נוצרת זרימה כנגד כיוון השעון הנגרמת על ידי הואקום שנוצר
בקונוס. העשן והחום ניקו את תעלת האוזן ומשכו את הפסולת החוצה באמצעות
הואקום והאוויר החם, בזמן שהאוויר נשרף מחוץ לתעלת האוזן.
הנרות עבדו על הגוף הפיזי
על ידי סילוק רעלים מהסינוסים, המערכת הלימפטית ומערכות אחרות. בין
היתר, הם סיפקו בהירות מחשבה וראיה, שיפרו את חושי הריח, הטעם ותחושת
הצבע, כמו גם יציבות רגשית וחדות בתפקוד השכלי. בנוסף לעבודה על הגוף
הפיזי, הנרות עבדו על מערכת הצ'קרות לניקוי וחיזוק הילות.
במצרים, גופי ההילות
נבלמו וקיבלו מניע לשחרר אנרגיה חסומה ברצף, בהתאם למספר הנרות שבוצעו
כדי לטהר לחלוטין את הגוף הפיזי ולכוונן את שדה ההילה, כדי לאפשר לאדם
ליצור תהודה בצורתה הטהורה ביותר, כהכנה לשירות העליון.
יש לציין שהשיטה הופעלה
בו-בזמן ובתיאום עם שיטות ריפוי מתקדמות שנעזרו בצבע, קריסטל, צליל
ושיטות אחרות שיתגלו במהרה, כדי לתקן זרימת אנרגיה חסומה, לאזן את
המערכת, לכוונן את מבנה עמוד השדרה ולנקות את הגוף. תהליכי ריפוי אלה
טיהרו בני אדם בצורה טקסית, ואפשרו לו תהודה בתדירויות בעלות תדר
גבוהות ביותר. יש להבין שעל פני מישור כדור הארץ מספר הנרות הדרושים
לכל אחד ואחד יהיה קשור קשר ישיר לכל תהליך ריפוי אחר אליו האדם חשוף.
מי זקוק לטיפול בבעיות
אוזניים ולמערכת השמע?
לכל אדם נכון הטיפול,
לשמירה ולטיהור הגוף והנפש. אולם בעיקר לאלה אשר להם בעיות במערכת
עדינה וחשובה זו.
הצטברות שעוות יתר,
הפרשות, אבק ומים, החודרים לאוזן עקב רחצה באמבט ובים, גורמים
לזיהומים, לחסימות ולבעיות במערכת השמע והסינוסים.
האוזן הינה מהאיברים
הרגישים והעדינים בגופנו. ברוב המקרים אנו נוטים להקל ראש כאשר מדובר
באי- נוחות באוזן, כגון: גרוד, גירוי או כאב. אך דווקא מערכת זו ניזוקה
בקלות רבה, וכל פגיעה עלולה להתפתח לדלקת, לכאב, לחוסר יציבות ולבעיות
רבות אחרות. ולא רק באוזן, אלא גם בגוף ובנפש. לכן חשוב מאד לשמור על
היגיינת האוזן באופן שיטתי. חשוב מאד לבצע טיפולי מנע, כדי למנוע בעיות
עתידיות במערכת השמע ובמערכות אחרות הקשורות לה.
העבודה עם השמנים האתריים
והעיסויים הנלווים להם מאפשרים לגוף לשחרר את הרעלים באמצעות השילוב
הרב גווני ועם השימוש בנר בסופו של התהליך, מאפשרים טיפול יעיל
בפתולוגיות הקשורות למערכת השמע, לבעיות גוף ונפש. טיפול זה יעיל
לילדים ולמבוגרים כאחד, ואינו גורם נזק, כאב או טראומה. הטיפול הוא
חיצוני בלבד.
הטיפול מומלץ לבעיות
השונות הבאות:
v
דלקת אוזניים
אקוטיות וכרוניות.
v
נוזלים
באוזניים.
v
ירידה בשמיעה.
v
הצטברות שעווה
עודפת באוזן.
v
כאבים, גרויים
וגרודים באוזניים.
v
בעיות הנוצרות
לחרשים ממכשירי שמיעה.
v
דלקות גרון
כרוניות.
v
בעיות חוש ריח
וטעם.
v
נזלות אלרגיות.
v
סינוסיטיס
v
דלקות אוזניים
של שחיינים
v
מצבים של
טיניטוס או רעשים וצלצולים באוזניים
בעיות גופניות ונפשיות
נוספות, כגון:
v
בעיות עיכול.
v
בעיות במערכת
הנשימה.
v
מחלות הכרוכות
בעייפות.
האוזן ומערכת השמע
איבר השמיעה - אוזן האדם
מורכבת משלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונה, האוזן התיכונה והאוזן
הפנימית. האוזן החיצונה היא האפרכסת, האוזן התיכונה היא החלק המרכזי,
מכילה מנגנון גרמי המוליך את הרטטים שמעוררים את גלי הקול, באוזן
הפנימית מצוי איבר שמבנהו מורכב מאוד והוא מופקד על השמיעה ועל שיווי
המשקל.
הפרעות פתולוגיות
במערכת השמע
הפרעות פתולוגיות במערכת
השמע עלולות לבוא לידי ביטוי בקשת רחבה של שיבושים, למן החלשות מתונה
של כושר השמע – כבדות שמיעה, ועד אבדן מוחלט של כושר השמע – חרשות.
מסלולו של צליל, ממקורו בעולם החיצון ועד חווייתו כתחושה מודעת במוח,
הוא מסלול ארוך, מפותל ומורכב וכל בעיה לאורכו עלולה לפגום בשמיעה.
הסיבות לכאבי אוזניים
שאינן קשורות במישרין באוזניים.
הדבר יתכן, שכן לאוזניים
עצבים המשותפים עם כמה חלקים אחרים של הראש. כך למשל, עלול המוח לפרש
כאב שיניים בטעות בתור כאב אוזניים. התופעה הזו ידועה בתור "כאב
מופנה". מקורו של כאב המופנה לאוזן עלול להיות:
טוחנות תחתונות שלא בקעו.
מפרק לסת פגום.
דלקת שקדים.
בלוטות הצוואר.
כאבי עצבי הפנים או עצבי
הלשון.
הסיבות להפרעות אוזניים
ולבעיות במערכת השמע:
דונג או גוף זר באוזן
החיצונית.
דלקת.
חרשות.
שחלת האוזן התיכונה.
מחלת מניאר.
שינויים באוזניים מחמת
הזדקנות.
סיבות אחרות:
מחלות חום.
תשישות.
חסר דם.
תרופות כגון: כינין
ואספירין.
היחשפות לרעש חזק.
מודעות יתרה לקולות
פנימיים.
סיבה נפשית.
דונג באוזניים -
הדונג הוא הסיכה התקינה של
האוזניים ומופק מבלוטות השוכנות בחלקה החיצון של תעלת האוזן. ישנם
אנשים שנוצר עודף של דונג והוא מצטבר ומתקשה.
עצמים בתוך האוזן –
עצמים זעירים וכן חרקים
עלולים להיתקע אצל האוזן, במיוחד אצל ילדים.
מחלת מניאר
קשורה ביתר לחץ במנגנון
שיווי משקל שבאוזן. פוקדת בד"כ בני 40 עד 60 ונפוצה יותר בקרב הגברים.
הזיהוי: התקפיים פתאומים
של סחרחורת, בחילה והקאה. חרשות קליטתית בד"כ רק באוזן אחת ועיוות
צלילים, רחשים.
חרשות של ילדים
חשוב במיוחד לעמוד על
קיומה בהקדם האפשרי ואף לטפל בה.
תופעה שכיחה יותר מכפי
שמשערים: כל ילד עשירי, בקירוב, סובל מקשיי שמיעה מסוג מסוים.
חשוב :
קשיי שמיעה וחרשות שאין מטפלים בהם טיפול נאות עלולים לפגוע בהתפתחותו
האינטלקטואלית והחברתית של הילד, ובתקופת הינקות הם עלולים
לפגוע בכושרו ללמוד
לדבר. ישנם קשיי
שמיעה מלידה. הסוגים השכיחים ביותר הם חרשות ושמיעה לסירוגין, בסוג זה
קשיי השמיעה מתעוררים מחדש עם כל זיהום באוזן התיכונה או הצטננות,
החוסמים את המעבר מן האוזן אל הפה.
חשיבות רבה ניתנת לתזונה
ולמזונות ומוצרי מזון שיש להימנע מהם במצבי גודש וליחה.
חשוב לדעת שהטיפול באוזן
הוא טיפול בכל הגוף, לילדים ומבוגרים כאחד.
ישנה חשיבות בהבנת המשמעות של - עשה ואל תעשה. הגישה לילדים היא שונה
וחשוב להיות מקצועיים בכדי לא לגרום לבעיה חמורה יותר.
לייעוץ, הדרכה וטיפול
טלפון: 04-9837640
|