חוויות  מסדנת מנדלות

מנדלה 1

לא היה לי צורך למלא את הציור הרגשתי שאני זקוקה לצבעים שאני אוהבת, ואהבתי אדום. זהו הצבע שתמיד מלווה אותי.

צהוב הוא צבע חדש בחיי.

הורוד הוא התקווה שלי והחיבור בין שניהם והכול, הוא המוביל והרוגע שלי בחיי. האדום הוא הסערה והכחול הוא הרוגע, והצהוב – הוא זה שמוציא ומוביל אותי כעט בחיים. הרגשתי את כל מה שקורה לי תוך כדי ציור. הבנתי שאני זקוקה לסערה שבי ולרוגע שבי, שניהם שולטים בחיי וללמוד לחיות עם זה בשלום בתוך תוכי.

מנדלה 2

בסיום הציור הרגשתי שזה היה ממש קשה בהתחלה. כשלחצתי עם הצבע הורוד זה גרם לי לתחושת מחנק, דמעות בגרון. לאחר מכן השתמשתי בצבע ברכות, במריחה רכה ואז התחלתי להרגיש חולשה, המשכתי עם הצבע החום והרגשתי כאילו שהוא שחור, שהוא מוציא את האור מהדף.

מנדלה 4

תוך כדי ציור הרגשתי וחשבתי לעצמי, איפה אני? איפה המרחב שלי? תוך כדי מחשבות אלה הוספתי לעצמי צהוב. צהוב הוא צבע שרק לאחרונה התחברתי אליו. תוך כדי הציור רצו לי הרבה מחשבות.

מנדלה 5

בתחילה הרגשתי רצון להתחבר לאור. בהמשך הייתה הרגשה שזה מתחבר לי, ובסיום לא הייתה הגדרה ברורה, אבל הרגשתי שזאת הדרך.

מנדלה 6

בתחילת הצביעה הייתה תחושה של רצון להיוולד מחדש. תוך כדי הרגשתי חיפוש אחרי רכות, רצון לרוך ואהבה, רצון להשתחרר ממשהו ולזרום, רצון להרבה אור פנימי.

בסוף התהליך הייתה תחושת חופש, הרגשה שאני מנסה להכניס אור לחיי ולא יודעת אם אצליח.

מנדלה 8

הרגשה שיש בי זרימה שבמהלכה הייתי אני במלואי, ולא היה חשוב מה יגידו האחרים. הבחירה של הצבעים נבע מתוך המרגיש לי.

הייתה תחושה של אושר.

מנדלה 9

נחוותה תחושה של שליטה ויחד עם זאת בחירה.

מנדלה  10 

התחושה שנחוותה הייתה מאד חזקה ועוצמתית שהיה קשה לתרגם למילים את החוויה.

מנדלה 11

לא מרגיש לי כלום! לא מתחברת למילוי חללים ריקים בצבעים, הצבעים לא מצליחים לדבר אלי, לא להעביר לי שום רגש, רק חוסר עניין ואולי אפילו שעמום – זה לא זה!

אני מרגישה שעולה בי כעס בלתי נשלט ומציף אותי.

מנדלה 12

נהניתי בתהליך הצביעה, לא חשבתי, תוך כדי הצביעה הרגשתי שאני רוצה להכניס הרבה אור לתוך הציור. הרגשתי צורך להדגיש את המשולשים.

מנדלה 13

הרגשתי תחושת מחנק בגרון, דמעות שלא יכולות לצאת. הרגשתי אהבה,ותחושת קושי להשתמש בצבע הורוד, בכל פעם שהשתמשתי בו עלתה לי תחושת מחנק בגרון.

מנדלה 14

תחושת מלאות והרגשת כיף.

מנדלה 15

התחלתי מהפנים החוצה ותוך כדי צביעה הבנתי שהחשיבה שלי היא בתבניות – שהכול צריך להיות מסודר ונכון, ואז התחלתי לשנות ולצבוע צבעים ללא סדר. זה יצר אצלי קצת בלגן.המשכתי עוד קצת ואז חזרתי לצבוע שוב בסדר מסוים. ולפתע ירד לי האסימון למה אני צריכה את הסדר שלי. במשפחה גדולה אני חייבת משהו שלי וסדר משלי.

מנדלה 16

הרגשתי תחושת שחרור.

מנדלה 17

הייתה לי חוויה יוצאת דופן.

ניתנה לי ההזדמנות לחזור למחוזות עברו במובן שהשקעתי זמן ב..."סתם" ליהנות במובן הנקי של המילה בלי שיצא לי מזה משהו תכליתי.

מראש התרגשתי לקראת ההזדמנות ותוך כדי עשייה שקעתי עמוק בתענוג של האפשרויות שהצבע מאפשר, בדקתי אותו והרשיתי לעצמי (חבל שלא תמיד אני עושה זאת).

היה לי קל להיכנס לפרטים בכל שלב שהייתי בו, אבל בדקתי את עצמי אם אני מסתכלת יותר על התמונה הכוללת (גם בחיים) או יותר בפרטים, ועד כמה הם משתלבים.

החוויה מרנינה ומרגיעה ביותר.

מנדלה 18

חוויתי תחושה של ספונטניות, חופש, מרכוז וגם תחושת חוסר.

מנדלה 19

חוויתי תחושת שחרור ממועקה, חוסר שייכות, תחושת כבדות ועייפות.

מנדלה 20

כשיצרתי הרגשתי שאני רוצה לצאת החוצה, מבפנים החוצה. לשחרר הכול וזהו תהליך שאני עוברת . לצמוח ולהגיע למקום שבו אני רוצה להיות יותר מרוכזת, יותר אני ולהיפתח לאמת הפנימית שלי.

הצבעים נבחרו ללא חשיבה, היד פשוט לקחה אותם. ההרגשה היא של שחרור.

מנדלה 21

הרגשתי שאני רוצה לעטוף את כול מה שעשיתי בלבן.

מנדלה 22

בתחילת התהליך הרגשתי רצון לשנות, רצון לצאת מאיזה שהיא מקובעות על ידי שימוש בצבעים שלא אהובים במיוחד. בהמשך היה רצון לחזור למוכר, לדבר שאני מחוברת ורצון לחוש שוב הרבה רכות ורוגע, ולקראת סיום, רצון לפרוץ החוצה, תחושה שצפוף מידי ורצון מלא עוצמה לחופש.

מנדלה 23

זרמתי עם הצבעים, לא יודעת מה הרגשתי, אולם הייתה תחושה של "לבטוח במה שיש" ובטוח יצא מזה משהו מעניין.

אני לא שואלת שאלות,  פשוט הרגשתי את הצבע. התחושה החזקה שהרגשתי, שאני יכולה ורוצה להודות לאלוהים וליקום על היום שנולדתי.

תודה רבה רבה על תחושת האושר שמלווה אותי וקטונתי לבטא זאת במילים.

מנדלה 24

הייתי חסרת סבלנות בהתחלה וגם אחר כך בחרתי בצבעים חמים. האדום גרם לי לצחוק ולא יכולתי להפסיק את הצחוק עד שעזבתי את האדום ועברתי לורוד, ואז נרגעתי קצת.

אחר כך שילבתי את הצהוב בתוך האדום והורוד והציור קיבל הרבה אור. הרגשתי שאני מתמלא באור.

בחרתי בצהוב כדי למלא את החללים הלבנים שנוצרו כי זה הכי קל ואחר כך גיליתי שזה מרגיע את האדום והורוד. רציתי כל הזמן לפרוץ את הגבולות והיה לי קשה להיכנס לפרטים.

מנדלה 25

מתחילת התהליך הרגשתי שאני נכנסת לעולם משלי. הרגשתי שאני לא רוצה שיפריעו לי וידעתי שלמרות שצביעת המנדלה הצריכה ממני סבלנות אדירה, ידעתי שאני לא אוותר ולא אשבר ולא אתכופף עד שאני אסיים לצבוע אותה.

לא הרגשתי אף רגע חוסר סבלנות אלא להיפך, חוויתי רוגע ושלווה ותחושה של השלמה בתוכי.

מנדלה 26

תוך כדי ציור הגעתי למסקנה שאני לא איש של הפרטים הקטנים, ידעתי זאת אבל לא קיבלתי, עכשיו, תוך כדי הציור, זה ברור לי מאד.

התחלתי את הציור והרגשתי צורך להיות ממוקדת ומסודרת ובהתחלה זה לא כל כך הלך, אולם לאט, לאט מצאתי את עצמי בתוך הציור ונתתי לזה לזרום. הרגשתי בתוכי חיבור למצרים העתיקה ולאט, לאט רכות עטפה אותי וחיבור לאדמה, לשורשים שלי. ובכל התהליך הזה חשתי ברצון לשפר את יכולת הביטוי, בצהוב חשתי רצון לשחרר את הפחדים שלי ובסגול להתחבר ליכולות שלי.

חוויתי תחושה של התעלות ופריצת הגבולות של עצמי.

התחושה המופלאה שלי כאדם המלווה את התהליך ומאפשר פתיחות "לאני הפנימי" ולעוצמה הטמונה בתוככי האדם פנימה, מלמדת ומעבירה אותי תהליכים פנימיים בתוכי מעצם פירושם, ומאפשרת לי התרגשות מאד עוצמתית והתרחבות של הלב אשר בכל פעם לוקחת אותי למימד גבוה יותר, והחשוב מכל, התחושה המופלאה להיות בו זמנית גם תלמיד וגם מדריך וללמוד מהאנשים אשר בזכותם אני גדלה. ועל כך אני מודה בהודיה מכל הלב.

לייעוץ, הדרכה וטיפול טלפון: 04-9837640